23.1.2048 רופאה מטפלת: מיטל ק.
להוריי החולה יקיר שלום רב,
בנכם סובל ממום מולד בלב. מהו מום בלב? מומי לב הינם הפרעות באנטומית הלב המתרחשות במהלך התפתחות הלב בחודשי ההיריון הראשונים. מגוון המומים הוא גדול מאוד והם כוללים הפרעות מסוגים שונים.
תוצאת האקו לב שילדכם עבר לפני מספר שבועות הראתה שבנכם סובל ממום מולד בלב בשם
Membranous VSD.
Ventricular septal defect(פגם בחיץ הבין חדרי)
הקדמה:
סגירת המחיצה המבדילה בין חלל החדר הימני וחלל החדר השמאלי הינה תהליך מורכב המשלב מספר רקמות הגדלות מאיזורים שונים לצורך השלמתו. כפי שנכון עבור כל תהליך הסיכוי לכישלון התהליך עומד ביחס ישר למורכבותו .
יצירת המחיצה הבין-חדרית בלב מתרחשת בשבוע השביעי להריון. כאשר אחת מהרקמות הכרוכה בתהליך כושלת מלבצע את המהלך ההתפתחותי שנקבעה לה,המחיצה אינה מושלמת כנדרש ומתקבל פגם בשלמות המחיצה המפרידה בין שני חדרי הלב.
כיוון שלמעשה הבעיה יכולה להתרחש ברקמה אחת או בכולן הפגם יכול להיווצר בכל איזור של המחיצה הבין-חדרית ולעיתים אף להיות מורכב ממספר פגמים בחלקים שונים של המחיצה.
למה גורם VSD ?
ברור ש-VSD אינו דבר "בריא" אבל למה הוא בדיוק גורם. על מנת להבין מה קורה יש להבין קודם כיצד פועל המערכת בצורה רגילה:
הלב הוא למעשה משאבה המעבירה את הדם מהחלק הורידי לחלק העורקי תוך כדי טעינתו בחמצן . ללב למעשה שני חלקים – חלק ימני ובו נמצא דם ורידי,מחלק זה מוזרם הדם לריאות נטען בחמצן ומשחרר את הפחמן הדו-חמצני שבו. מהריאות עובר הדם חזרה ללב אך לחלקו השמאלי וממנו אל הגוף. למעשה קיימים מעין שני "מחזורי דם" בגוף. המחזור הגדול – שבו דם מועבר מהחלק השמאלי של הלב לחלקו הימני דרך רקמות הגוף והמחזור הקטן שבו דם עובר מהחלק הימני של הלב לחלקו השמאלי דרך הריאות.
יש לשים לב שבשום שלב לא חל "עירבוב " בין המחזורים ובין סוגי הדם כלומר דם ורידי לעולם ישהה במחיצת דם ורידי ולא יחבור לדם עורקי ולהיפך. עירוב בין שני סוגי הדם מתרחש רק כאשר יש מום לבבי או מום בכלי הדם (ניתן לחשוב על זה כעל "קצר חשמלי" שבו יש הצלבה בין חוטי חשמל).
בלב פגום בעל פגם במחיצה:
כאשר קיים פגם במחיצה גורם הלחץ הגבוה יותר הקיים בצידו השמאלי של הלב (דהיינו חדר שמאל) למעבר דם מחדר שמאל לכיוון חדר ימין. כלומר בכל פעם שחדר שמאל מתכווץ לצורך העברת נפח הדם שבו לאבי העורקים עובר חלק מהדם במקום לאבי-העורקים וממנו לגוף, אל חדר ימין.
למצב זה מספר השלכות – כמות גדולה יותר של דם מגיעה לחדר ימין. כשקיים ,VSD אספקת הדם לחדר ימין מגיעה הן מעליה ימין והן מחדר שמאל. מצב זה גורם לעומס ניכר על החדר הימני שצריך להתמודד עם כמות דם גדולה משמעותית מהרגיל.אותו עומס ממשיך גם לעורקי הריאה ,לעליה שמאל ולחדר שמאל,שעקב ה-VSD,מוצא את עצמו מספק דם הן למחזור הדם והן לחדר ימין.
גודל ה-VSD ומיקומו הם אילו הקובעים את חומרת התחלואה ואת קצב התקדמותה. כאשר מדובר ב-VSD קטן ההשפעה על פעילות הלב קטנה יחסית כיוון שנפחי הדם העוברים מצד שמאל לימין קטנים. לעומת זאת VSD גדול מביא לעומס משמעותי על פעילות הלב והתדרדרות ביכולתו לתפקד תהיה מהירה יותר.
דרכי טיפול סטנדרטים:
בפגמים קטנים - מדובר במעקב בלבד ללא התערבות ,לפחות בשנים הראשונות, תוך נטיעת ההבנה במשפחת הילד שאין להטיל עליו שום מגבלות או סייגים בפעילותו למעט הצורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי בעת הצורך ושמירה על הגיינת שיניים טובה. המעקב אחר ילדים אילו הינו באמצעות אקו-לב וייעוץ קרדיולוגי וכן מעקב קליני תקופתי במרפאה.בחלק גדול מהמקרים ימשך המעקב לגיל המבוגר ללא צורך בטיפול ניתוחי.
בפגמים בינוניים וגדולים – המטרה היא לשלוט בפעולת הלב באמצעים תרופתיים על-מנת לנסות להמתין ולתת לפגם הזדמנות להעלם. בחלק מהמקרים ניתן יהיה להימנע מהתערבות ניתוחית בעזרת גישה שמרנית כזו.
במקרים בהם לא ניתן לאזן את פעולת הלב באמצעים תרופתיים (כשהילד מראה סימנים של אי-ספיקת לב- חוסר עליה במשקל למשל) או במומים גדולים בצורה משמעותית גם כשהילד מאוזן יש לשקול התערבות ניתוחית מוקדמת. באמצעים הקיימים כיום הניתוחים לרוב פותרים את הבעיה בצורה מוחלטת. יש לציין שכשיש צורך בניתוח בחודש הראשון לחיים הסיכויים לתמותה גדולים (10-20 אחוז) בעוד שבניתוחים מאוחרים מגיל 6 חודשים והלאה הסיכוי לתמותה הינו 1-2 אחוז.
ניתן כיום לנתח או בצורה "סגורה" כלומר בעזרת צינטור וסגירת הפגם ללא פתיחת בית החזה או הלב, אך מדובר בשיטה חדשה יחסית שהניסיון בה מועט יחסית והיא אינה מתאימה לכל מצב. לעומת זאת קיימת השיטה הותיקה יותר של ניתוח לב פתוח. ההחלטה על צורת הניתוח תלוי כמובן בסוג הפגם ובמצב החולה.לאחר הניתוח חוזר הלב לתפקוד רגיל ונטול בעיות .
לסיכום: VSD הינו המום הלבבי השכיח ביותר. בחלק גדול מהמקרים הוא אינו גורם לכל בעיה תפקודית ודורש רק מניעת אפשרות לזיהום ע"י טיפול אנטיביוטי. במקרים האחרים יש צורך בפתרון ניתוחי . תיקון ניתוחי המתבצע בזמן מביא לפתרון מלא לבעיה ומונע תחלואה בהמשך חייו של החולה.
המלצתי לכם היא לא לעבור ניתוח מסוג כל שהוא אלא להיות במעקב, שכן יש סבירות גבוהה שהחור יסתם במהלך השנים, עם זאת יש צורך להישאר במעקב במכון הלב להתפתחויות נוספות.
דבר חשוב נוסף:
הסיבוך הנפוץ ביותר של כל פגם לבבי הינו דלקת של הקרום הפנימי בלב - endo-carditis.
זיהומים אילו נגרמים ע"י חיידקים היכולים ליצור זיהום ממש באיזור הפגם. עקב הלחץ הגדול של זרימת הדם באיזור ויצירת זרימה מערבולתית לתאי מערכת החיסון אין כמעט נגישות פיסית למקום זה ולכן מדובר באיזור שהנמצא במעין "החשכה חיסונית" . מסיבה זו כל פעולה הכרוכה בסיכון של חדירת חיידקים לדם אמור להתבצע תחת כיסוי אנטיביוטי. למשל – טיפול שיניים – בטיפולי שיניים יש לעיתים קרובות כניסה של חיידקים למחזור הדם- באדם רגיל מערכת החיסון מטפלת בחיידקים בזריזות וללא כל סיבוך. באדם בעל מום לבבי חיידקים אילו יכולים להתיישב באיזור הפגם ולגרום לזיהום.
לצורך ייעוץ נוסף אנא פנו שוב אל ד"ר ערן עצמון מומחה לבעיות לב.
שלכם, רופאת משפחה מיטל ק.
ואל תשכחו לצחצח שיניים! ולדאוג לזה שיקיר יצחצח גם כמובן
